דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

החאן הנוסף במוצא

 

סוחרי העופות והביצים מאזור אשקלון וקריית גת שבידם היה זיכיון לתוצרתם בשווקי ירושלים , בהשתמשו בתובלת סחורתם על גבי חמורים ופרדות לירושלים העתיקה , הניסיון לשמור על טריות הביצים וחיי בתרנגולות בדרכם לשווקים, יצר צורך במקום חנייה לאלו בכדי להגיע לשווקים טריים וברי מכירה בשעות הבוקר המוקדמות.

 

השיירות היו מגיעות בסיום יום מפרך לאזור מוצא ,בעלי החיים יכלו לרוות את צימאונם במים של מעיינות מוצא, המובילים נחו ובשעות המוקדמות של הבוקר המשיכו את דרכם לשווקי העיר העתיקה עם סחורה רעננה .

 

את החאן השני , בנה אברהם יצחק מנדלזון ששימש כשוחט מוצא  והמורה הראשון לתלמידי מוצא עוד בבית היווני הסמוך לבית ילין , מנדלזון בנה את ביתו במוצא בקרבה לכביש סיבוב שבע האחיות , למרגלות הקסטל ליד ביתה של משפחת כהן , ליד ביתו בנה מנדלזון רפת לבעלי חיים אשר שחט, רפת זאת הוסבה והפכה לחאן פשוט בשנת 1910 ,בעיקר בעבור מובילי העופות והביצים .

 

מנדלזון  אף פרסם את הקמת החאן בעיתונות היהודית  ,למרות רצונו של מנדלזון להיות חאן מוביל  החאן שלו היה פשוט יותר ,בניגוד לחאן השני של ילין המיוחס יותר שבאותו הזמן נוהל בידי משפחת כץ  ,החאן של ילין סיפק גם מקום לינה לצליינים ולעולים לירושלים .

 

מלחמה הייתה נטושה בין שני החאנים על הלקוחות, והאגדה מספרת כי מנדלזון היה שולח את עובדו הערבי לקבל את פניהם בסוף העלייה של הקסטל להתאכסן בחאן שלו, שהיה בעל תנאי מחיה ואסתטיקה רחוק מלהיות משובב עין .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור