דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מעיין מקלף – עין ניקבה

 

איך מגיעים :

 

יורדים מירושלים בנסיעה על כביש מספר אחד, לבאים מירושלים הפנייה לפני גשר מוצא,לכוון מבשרת הדרך הישנה, בצומת הכניסה לבית זית מוצא תחתית , פונים ימינה בכביש הפנימי ולאחר מאה חמישים מטר פונים שמאלה בדרך אספלט סלולה המתחלפת לדרך עפר , מימין בית מקלף .

 

ממשיכים בדרך העפר ובמזלג פונים ימינה עד לחיבור עם נחל שורק חונים בצד וממשיכים שמאלה במזלג לאחר המעבר של נחל שורק ,פונים שמאלה בדרך עפר לאחר מאה חמישים מטר מגיעים לבריכת אגירה מתחת לעץ מייש ענק שגזעו מפוצל.

 

לבאים מתל אביב הפנייה הראשונה ימינה לאחר גשר מוצא , ממשיכים בכביש הצמוד מתחת לכביש מספר אחת עד המעבר מתחת לגשר ופונים שמאלה בכביש הפנימי , בפניה השלישית ימינה בדרך אספלט סלולה המתחלפת לדרך עפר , מימין בית מקלף , מימין בית מקלף , ממשיכים בדרך העפר ובמזלג פונים ימינה עד לחיבור עם נחל שורק חונים בצד וממשיכים שמאלה במזלג לאחר המעבר של נחל שורק ,פונים שמאלה בדרך עפר לאחר מאה חמישים מטר מגיעים לבריכת אגירה מתחת לעץ מייש ענק שגזעו מפוצל.

מעיין מקלף ממוקם בתוך נחל שורק, ספק מעין ספק באר  והיוצא מתוך נקבה שנחצבה בסלע ארוכה שניתן להיכנס אליו בעמידה , לאורך הדרך אליו מצידה השמאלי של דרך העפר עובר ערוץ נחל שורק המדופן בשני טרסות משני צדדיו, עצי תאנים מייש ואטלנטית מלווים את המבקרים לאורך מאה חמישים מטר עד המפגש עם בריכת האגירה המלאה מים, הבריכה מחופה בצל מענפי העצים המקיפים את בריכת המים .

 

מהבריכה יוצאת תעלה קצרה מחוסנה בחלקה בעשבים, לפתחה של מנהרת נקבה חצובה בסלע שאורכה כשנים עשר מטר, ביום ביקורי היו על קרקעיתה מים , על דפנות הניקבה ניתן לראות את סימני החציבה .

 

ממשיכים לאורך השביל עוד כעשרה מטר ונכנסים לשטח ממוקש בצואה של מטיילים נאורים שאפילו משתמשים לא בכף ידם אלא בנייר ניגוב , הקדמה , הקדמה , הם משאירים הקדמה בצמוד למוקשים, מעל למחראה , על מדף כעין בימת סלע חצובה מערת קבורה או רועים קשה להבין.

 

כאשר נתגלה המעיין לפני שנים מעטות התגייסו תושבי מוצא והפכו את המקום לפנינה כולל נדנדת ספסל , אלה מה נביא גחלים חשבו הנאורים ,ללכת עד האוטו, לקחו את נדנדת העץ והפכו אותה לגחלים.

 

המקום עזוב מימיה של בריכת האגירה שהיו צלולים הפכו לעכורים , חסיד  מעיין למון – מוצא שהתייבש עקב תקופות שחונות של גשם, הפכו חברינו למקווה החדש,  בשם התורה והפכו יהלום לזוהמה , השטח מוקף דברי מאכל שקיות ושאריות של לכלוך , וכמובן שכחתי את מעשני העשבים המגשימים את הרוחניות בחרבון מרבצם תרתי משמע .

 

עוד מעט יבשילו השזיפים , התאנים , הענבים ופירות הצבר , אך לא אנו נהנה מפריים אלא אוכלי החינם על שנים.

 

ביקור יולי 2011 ממש כואב איך אנו שומרי האידיאליים,  נתנו למעיין זה  להפוך לתמונת ראי למעיין מוצא – לימון , או שכחתי צדיק אחד תלה בנעץ פתק בכתב יד כקול העובר ברוח נא לשמור על הניקיון .



 
 
 
בניית אתרים - שרקור