דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ספור כרמי הענבים והיקבים בתקופה היהודית במוצא

 

תמונת יקב היין במרתף משפחת כהן

בתקופת ההתיישבות הראשונה והשנייה במוצא תחתית של יהודים שיצאו מהחומות ורכשו חלקות מידי תושביה הערביים של מוצא , נטעו בחלקות היהודיות קרוב לשלושים אלף גפנים בשלב הראשון כארבעת אלפים גפנים נטע דוד ילין, משפחות כץ וברוזה כששת אלפים גפנים בשלב הראשון ולאחר מכן למשפחת ברוזה היו כחמשת אלפים גפנים ואף עשרת אלפים גפנים ,למשפחת כהן היו גם כחמשת אלפים גפנים , למשפחת שטיינברג היה גם כרם גדול

 

בסביבות שנות העשרים של המאה התשע עשר נטעו ועיבדו כעשר משפחות כרמים רבים, חלקם של הכרמים ניטע במרומי הכפר קולוניה מעט לכיוון צומת הראל, 2000 גפנים של משפחת גודעי התימנית, שנשרפו בעת המאורעות בשנת 1929, וכרמה של משפחת כהן בן חמשת אלפים גפנים שהניבו ענבים טובים  ,ובעת המאורעות , לא עובד הכרם  וחלקם הגדול של הגפנים ירדו לטמיון.

 

לקראת שנות השלושים מנתה חלקתו של ברוזה קרוב לעשרת אלפים גפנים מסוגים שונים, בעת ההיא פעלו במוצא שלושה יקבי יין שנים מהם גדולים וזה של משפחת כהן הקטן מביניהם, שני הגדולים עבדו לאורך כול השנים בתפוקה גדולה מסחרית בעיקר ביצור יין אדום.

 

היקב של משפחת ברוזה היה הגדול מהם, שנחצב בסלע במרתפי ביתו של ברוזה ושם עמדו חביות היין באכסון ,סיפור עלום היה בהמצאתו של העובד ברנהרד גלסר ,שפתר את הבעיה של הובלת הענבים ליקב,כאשר מעמיסים חמור בשני סלים משני צדדיו, בעת הפרוק של צד אחד,התהפך החמור שמהוסר המשקל בצד אחד, ונפל לצד השני שבו עדין היה עמוס.

 

כפתרון לבעיה  המציא גלסר  ,פתרון של הורקת שני הסלים בפעם אחת והפריקה עברה בשלום, לימים אותו ברנהרד גלסר ,המציא את כסא הנוח שהיו בשפת הים, מכול כסא שמכר הוא הרוויח לירה ישראלי אחת ,ממש מיליונר הספור מפי נכדו  .

 

לאחר שנים נמכר היקב על ציודו למשפחת טפרברג וקיבל את השם יקבי אפרת , היקב  של ירחמיאל שטיינברג היה קטן מעט ממנו, ואילו של משפחת כהן היה בתחילה ביצור בביתם לאחר מכן במערה גדולה בסביבה שלתוכה הוכנס ציוד ליצור ,עוד מפעל ליצור יין ( רקיחת סוגי ליקרים ממיץ ענבים שרכש מיקבו של שטיינברג )פעל במוצא ללא כרמים וללא יקב בידי פרידמן שהיה דייר שכיר במוצא.

 

כיום יקב ברוזה - אפרת ומרתף היין הפך למפעל תכשיטים גדול.

 

כאשר לכמויות היצור היין ביקבים לא הספיקו כמויות הענבים שסיפקו כרמי מוצא, החלו להגיע ליקבים שיירות של חמורים נושאי סלי אשכולות ענבים מעמק איילון , מאזור חברון  ומכפרי הסביבה ענבים שגודלו בידי הפלאחים הערביים .

 

משפחת כהן רכשו בעת הגיעם למושבה מוצא , כשלושים דונם באזור שיפולי קסטל באזור שכונת מוצא הקטנה למרגלות הכפר הערבי קסטל , בחלקה זאת נטעו אלפי גפנים ומטע עצי פרי ,בפתח כרמם הקים הסבא יצחק כהן את השומרה - מעין סוכה לשימוש לאבטחה ומקום מנוחה לעובדים בכרם ,בשנת 1933 כאשר הוקמה השכונה מוצא עלית נאלצה משפחת כהן להסב חלק מאדמותיה החקלאיות לטובת קקל ,לצורך הקמת מוצא עלית, צריך לזכור כי הכרם המניב ,עבר תקופה של הטרדות , עקב ההתנכלויות בתקופת המאורעות של 1929 חלקו נשרף . 

 

חלק מהעסקה כללה חלקות מגורים לארבעת בניו של כהן בשכונה החדשה מתחת לבית ההבראה ארזה, את יתרת החלקה בת השלוש עשר דונם הוריש יצחק לבנו דוד בן הזקונים , דוד בנו שהתחתן בשנת 1930 ,נאלץ לאחר נישואיו לעבור מחוסר עבודה ,כיוון שגם הרפת התחסלה באותה שנה , עד אז עבד דוד כרווק במפעלי ים המלח ליד קלייה, נישואיו אלו מחוסר עבודה גרמו לו  לעבוד כמנהל פרדס במטעי אוסטרובסקי ברוך ,דודה של אשתו ברעננה , כאשר חזר לבית הוריו במוצא בשנת 1954  קבל את יתרת שטח הכרם.

 

בשנת 1956 החליטה המשפחה לנטוע מחדש גפנים ביתרת חלקתם  ובעזרת הציוד הממוכן החדיש של טור סיני ובעזרת עזרה מבניו של דוד  ומאביו, עובדה וניטעה מחדש החלקה על שטח של שבע דונם לכרם ענבים ואף בנה שומריה חדשה בחלקתו,בשנת 1965 נאלצה המשפחה עקב קשיים כלכליים למכור את שטח הכרם המחודש , לקבלן האחים אלה,שהסב שטח חקלאי לשכונת מוצא הקטנה, בתהליך הבניה לא חסו הקבלנים על עצים עתיקים והם נכרתו בשם הקדמה.

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור