דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

משפחת מקלב וסיפורם במושבה מוצא

 

אריה לייב מקלף נולד בגבול רוסיה פולין בשנת 1876 , ביחד עם הוריו ואחיו חובבי ציון עלה לישראל בשנת 1891 , הוא חונך על ערכי המסורת והדת וגם בהשכלה כללית, בגיל 18 בשנת 1894 עבר להתמחות בחקלאות במשקים של אחיו במושבה פתח תקווה – מלבס של פעם, הוא התמחה בציוד וכלים חקלאיים ובטיפוח ואקלום זני עצי פרי המתאימים לאקלים הישראלי.

 

בשנת 1896 שבה הוקמה מושבת מטולה באצבע הגליל ,נישא אריה לייב מקלף לבתיה בתו של אחד ממייסדי השכונה הירושלמית מחנה יהודה הרב יחיאל צמרניסקי , בין עיסוקיו נטע כרם לענבים בחלקה שרכש מחברת עזרה שרכשה את הקרקע מדוד ילין במושבת מוצא .

 

לאחר שנישא הומלץ בידי פקידי הברון לקבל חלקה במושבה מטולה , על פי הנחיית הברון רק זוגות נשואים יעלו על הקרקע , החיים במושבה היו קשים הן מהסיבה של התנאים הטופוגרפיים לעבודה חקלאית ביום והן מן הסיבה להתגונן מפני האריסים הדרוזים והבדואים שישבו ופונו מאדמות שנרכשו מידי משפחת גומבלט מצידון בידי הברון, הוא האמין בטיפוח יחסי שכנות טובים,אך אמונתו זאת לא עמדה במבחן,  בעת ששמר על הבתים במושבה ביחד עם חברו במושבה בכור מושון ,חתנו של רבה של העיר בירות שבתאי בחבוט חברו נרצח והוא הצליח להרוג את אחד התוקפים.

 

לאחר שהרג את אחד התוקפים בעת ההתקפה , נאלץ לעזוב בשנת 1901 בלילה , ביחד עם אשתו בתיה ושני ילדיו שנולדו לו במטולה , סיבת העזיבה של המושבה מחשש חבריו לנקמת דם בידי משפחת ההרוג.

 

הוא חזר להתגורר במושבה פתח תקווה בשנים 1901-1904 ואז הגיע למושבה מוצא ,היכן שחתנו נטע בזמנו כרם ורכש את חלקת משפחת ופסי , אחת מארבעת המשפחות הראשונות במוצא , לאחר שבנה את בייתו כמשק חקלאי מעורב.

 

בחלקתו גידל אריה לייב מקלף מטעי פרי מהכלאות וזנים שהותאמו לקרקע במוצא, בחצר בייתו לשעבר צומח עד היום דקל וושינגטוני שגובהו רב ,בעת ישיבתו בחלקתו וכיוון שנחשב למומחה חקלאי , הוזמן אריה בידי אנשי הקרן הקיימת , לבחון את אדמות החולה לגידולים חקלאיים , לפני שהקק"ל רכשה וגאלה  את הקרקעות , את חלקתו במוצא עיבד כעשרים וחמש שנה עד תחילת המאורעות ב 23-24 לחודש אוגוסט 1929 , בתאריך זה הסתיים סיפורו של המשק החקלאי וביתם  של משפחת מקלף

 

בעשרים וחמש שנותיו בחלקתו במוצא ,נולדו לזוג אריה ובתיה ,ששימשה כאחות במושבה מוצא ששה ילדים נוספים ,לשנים שנולדו במטולה ובסך הכול במשפחת מקלף היו שמונה ילדים, הם קיבלו חינוך מסורתי , חקלאי והוריהם אף עודדו אותם ללמוד לימודי מדעים ולימודים כללים נוספים.

 

בביתם הייתה ספרייה גדולה של ספרים ,כולל אנציקלופדיות ואפילו פטפון ותקליטים היו בביתם , הוריהם עודדו אותם לסייר ברחבי הארץ , בעת המאורעות התגוררו בבית ההורים וששה מילדיהם , האחים הבוגרים אברהם משה שכונה לייש ,שהיה פקיד בכיר בדואר והתגורר בירושלים והבן השני ברק שטייל באותה עת באוסטרליה .

 

סיפור הטבח

 

בתאריך 23.8.1929 החלו מאורעות הדמים בירושלים ובחברון, למרות שמוכת הכפר קלניה שממנה נקנו אדמות מוצא, הגיע לבית מקלף ונשבע בקוראן כי למשפחה כי להם לא יקרה כלום , למרות הבטחתו

זאת בשעות אחר הצהרים החל הטבח  לפעפע לאזור, בנו של אריה לייב מקלף השתמש בהשפעתו כפקיד בכיר בדואר אצל השלטונות הבריטיים ולעזרת מוצא נשלח משוריין שסייר באזור אך נעלם בבוקר המחרת.

 

זמן קצר לאחר שהמשוריין הסתלק , החלו פורעים מקלנדיה לזרוק אבנים על מכוניות שעברו בכביש לירושלים, ומשם החלו לרדת במורד ההר לכוון בית משפחת מקלף , בנם של המשפחה חיים בן 18 רץ לכוון משפחת שטיינברג מעבר לכביש להזעיק עזרה כאשר נשא בידו את רובהו החלוד של אביו.

 

הוא חזר לביתו וגילה כי הוריו ושלושת אחיו ושני אורחים נרצחו אחד האורחים היה דניאל גלסר שבה לנפוש בשישי שבת במושבת מוצא, ולפגוש את בנו ברנהרד גלסר שהיה עובד של ברוזה ,את הספור שמעתי מנכדו שהוא בעלה של חותנתי. 

 

בניגוד לנכתב דניאל לא היה דתי או רב, והגופות עברו התעללות ואונס, הוא כיוון את הרובה לפורעים והצליח להרוג אחד מהם בירייה , כאשר ניסה שוב לירות הרובה לא פעל, אי לכך הפך את אחיזתו והשתמש ברובה כאלה והחל חובט בפורעים ובאותה עת נדקר בסכינים מידי הפורעים  .

 

חיים קרא לאחיו הנותרים חנה ומוטקה מרדכי לקפוץ מחלון הקומה השנייה אליו , משם רצו שלושתם לאורווה ורכבו על סוסה לכוון משפחת ברוזה שמואל  כאשר הגיעו לברוזה נתברר כי בידו ובירכו היו תקועים סכינים , לאחר בריחתם העלו הפורעים את המשק והבית באש.

 

אחרי הפרעות הילדים שניצלו בפרעות לא חזרו לביתם, הם עברו להתגורר בבית סבם הרב יחיאל צמרניסקי מונו להם אפוטרופוסים , פרץ חיות ורואה החשבון ברוידא , סבם ניהל בעבורם את המשפט שבעיתו זכו לקבל כספי פיצויים , בכסף זה רכשו שטח חדש בפרדס חנה , משפחת מקלף וצאצאיהם לא  עזבו את פרדס חנה  עד היום.

 

ספור אורבאני שנתגלה לבני המשפחה,  בעת שהיה צריך להעלות את בנו של חיים מקלף לטקס בר המצווה בבית הכנסת , התברר כי חיים לאחר המראות שחווה כבן משפחה דתית , נשבע באותו מעמד כי הוא מתנתק מהדת, כיוון שנשבע שלא יכנס יותר בחייו לבית הכנסת , הגיע לפגישה עם הרב לוין רבם של עצורי המחתרות, כדי שישחררו מנדר זה , לאחר שהרב בשיחה עמו פתר את הנושא , שמעו בני המשפחה את הסיפור המצמרר לראשונה בעת העלייה לתורה של בנו.

 

חברת עזרה שיפצה את הבית החרב והשרוף ומכרה אותו לחסיד הרפתן רוזאני, שעזב את ביתו בטבעון כדי להצטרף לקהילה דתית, שמע על הנחלה הפנויה והחליט להתיישב בה, בנו ונכדו תפעלו את הרפת עד שנות התשעים .

 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור