דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ים המלח יריחו קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה

 
קאסר אל יהוד אקסטאזה במיטבה
איך מגיעים כאשר יורדים בכביש ירושלים לים המלח ,חולפים על פני הכניסה ליריחו ,ממשיכים וחולפים מצד ימין על פני תחנת הגלק אלמוג,  ממשיכים עוד שלושה קילומטר ופונים צפונה - שמאלה,  לכביש עוקף יריחו נוסעים כארבעה קילומטר , כאשר בדרך חולפים על פני הישוב בית הערבה ,מנזר דיר חגלה , לאחר מכן רואים מצד ימין מטע תמרים ומגיעים לשלט הכוונה חום , המסמן את הכניסה ,נוסעים בכביש סלול לכוון הירדן וגדר המערכת,  לאחר מספר מאות מטר , מגיעים לשער המערכת והכניסה,  בקיצור פניה שלישית ימינה .
 
בכדי לעבור בשער הכניסה,  יש לטלפן לתחנת הרטג מראש במהלך הנסיעה לשם ,  לציין שעת ההגעה בטלפון 02-6504844 ולחכות בשער שיבואו לפתוח אותו בעבורכם . המקום פועל עדיין בצורה ארעית, מבחינת התפעול , כך שהתאום הטלפוני חשוב.
 
אתר הטבילה קאסר אל יהוד , מזוהה על פי המסורת הנוצרית,  כמקום הטבלתו הרוחנית של ישו בידי יוחנן המטביל,  בניגוד לבית לחם , המקום שבו נולד על פי המסורת, סיפורת על מקום הטבילה אנו מוצאים בברית החדשה ,קדושת המקום למאמינים הנוצריים היא רבה ונופלת אך במעט , מחשיבותה של כנסיית המולד וכנסיית הקבר .
 
המסורת היהודית לאתר ,מציינת את מקומו  , כמקום המעבר לבני ישראל בעת כיבוש הארץ , בספרי התנך נקרא האתר חרבה ושם זה מופיע בספרי התנך במדבר וספר יהושוע , על נקודת המעבר,  מסופר בסיפור כניסת ארון הקודש בידי הכוהנים בעת שעברו בחרבה, עוד הקשר בתנך למקום אנו מוצאים , במפגש והפרידה של אליהו מאלישע , בעת עלייתו לשמים בספר מלכים.
 
על מנת לציין את  מקום טבילתו של ישו באתר קאסר אל יהוד ,הוקם  בתקופה הביזנטית נקודת הטבלה  ובנוסף הוקמו מסביב לאתר , הן בגדה מערבית והן בגדה המזרחית , מנזרים שנועדו להנציח את נקודת ההטבלה.
 
בתקופה השלטון המוסלמית , הוגבלו דרכי ההגעה למאמינים והוצרו דרכיהם , כאשר רצו לקיים את טקס ההטבלה באתר, לכן שימשו המנזרים שהוקמו מסביב לאתר כמקלט לצליינים , בתקופה העותומאנית,  עודדו התורכים את ההגעה למתחם,  דווקא מהצד המזרחי של הירדן.
 
     
החיים במנזרים היו קשים עקב החום והתנאים הסינטריים הקשים באזור  ובתקופה העותומאנית , החלו חלק גדול מן המנזרים להסגר ,סיבה נוספת  היתה אובדן  המטרה להקמתן ,  כמקום שמירה וחסות לצליינים מפני הרדיפות שהיו  וכנופיות השודדים.
 
בתקופת המנדט , תוגברו המסעות לנקודת ההטבלה ואף ניבנו מנזרים חדשים באזור,  כיוון שבנצרות עדות רבות ודפוסי אמונה שונים , הוקמו מסביב לאתר הטבילה,  מנזרים,כנסיות וקפלות על פי האמונה של העדות השונות, לאחר מלחמת העצמאות , ננטשו רוב המנזרים,  בעדר האפשרות להגעהלאתר , אלא רק דרך ירדן ולשם כך , יצאו משלחות מישראל , של אנשי כמורה בתאריכי הטקסים אחת לשנה. בכול שנה , אני חווה את מצעד הדגלים של הקבוצות הפנטיות בירושלים,  במצעדים אלו שתכליתם להציק לתושבי העיר השלווים ביצירת חסימות של רחובות שלמים לתנועה לתושבי העיר  ,בנוסף לחסימות של השובתים,השגרירים ושיירות המכובדים ועוד כאילו .
 
ובכן חברים , מצאתי את קבוצת הדגל בעבורם , בנקודת ההטבלה בקאסר אל יהוד ,בעת ביקורי במקום , נתקלתי בקבוצה אמריקאית , בהנהגת כומר הקהילה שלהם מבצעת את טכס ההטבלה, אלא שכומר זה קבל את סינדרום ירושלים והעניק לקהילתו טכס מחשמל , רווי באמירות ואקסטאזה בל תתואר .
 
מדי פעם , הוטבל אחד המאמינים בקול צהלות ותפילות חבריו , חלק אחר מאנשי הקבוצה הניפו דגלים צבעוניים באקסטאזה רוחנית ובדבקות רוחנית אדירה,  כמו בימים שקשרי ההגנה אותתו במורס בתקופה של טרם הקמת המדינה .
 
יתר חברי הקבוצה זקרו ידיהם לשמים , בעת ששפתותיהם מלמלו מילות הודיה ,בסגנון שאנו רגילים לראות בעדות הכושית באמריקה בעת התפילה. 
 
החיילים הירדני בפינת ההטבלה שלהם ממול,  הגיבו בפטפוט ובפיהוקים למחזה הנגלה להם , בכול יום משמרת הן בצד שלהם והן בצידנו , רק אוושת זרימת המים , הפריעה לשקט שהשתרר בעת האתנחתאות בתפילתם, המים נראו עכורים בתוספת מי הסחף .
 
מראה זה,  היה שונה למראה ימי המילואים שעשיתי באזור,  ביחידת הסיור שלי בעת הסיורים הרגליים לאורך הגדה המערבית בימים ובלילות ,בתקופת המרדפים והמארבים, שבו נצבעו מימי הירדן לפעמים בצבע דמם האדום של המנסים לעבור  בהיחבא , או שבשחר הוזנקנו למרדף עיקש של חתול ועכבר לאיתור המצליחים לעבור.
 
שלווה וחובה לביקור לאחר שהיה סגור לקהל הרחב שנים רבות .

 
 
 
בניית אתרים - שרקור