דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

לוד חאן אל חילו החאן המתוק

 
לוד חאן אל חילו – החאן המתוק
החאן נבנה מאבנים מקומיות, במאות ה 12-16 בתקופה הממלוכית ובהמשך שימש גם בתקופה העותומאנית, מיקומו נקבע במרכז העיר העתיקה של לוד,כאשר העיר שימשה כצומת מרכזית בדרך ממצריים לסוריה ואפילו לכוון ירושלים ומשם לעבר הירדן, כיוון שהיה צומת דרכים ומקום שוקק שימש גם החאן כמקום מסחרי חשוב לסחורות במעבר או לסחורות שיועדו לתושבי ישראל.
 
בחאן השתכנו בימי השוק סוחרים שהביאו את מרכולתם למכירה בימי השוק ובנוסף אורחי אורך שעלו לירושלים , השוק ליד החאן שימש גם כשוק בהמות ובעלי חיים, בתקופתנו עדיין השוק שליד החאן פעיל וכיום הוא מתנהל בימים שלישי ושישי כשוק פתוח באזור החאן.
 
לחאן הייתה כניסה מרשימה וגדולה מכוון דרום, השער עותר בשתי קשתות , חלקו החיצוני של החאן וחדריו בחלק השמאלי של השער שימשו גם כחנויות כלפי הרחוב,נעשה בו גם שימוש בתקופה העותומאנית ובימי המנדט לצורך לינה של צליינים ,שיש ששהו במקום מספר ימים.
 
כאשר נבנה החאן בתקופה הממלוכית הוא נבנה כמבנה בן קומה אחת, צורת מבנה אופייני לחאנים שניבנו באותה תקופה , בימי השלטון העותומאני בין תחילת המאה החמש עשר עד שגורשו מישראל בתחילת המאה ה 19 , נעשו בחאן שינויים על מנת להתאימו לחשיבות שראו העותומאניים והתייחסותם לנפח המסחר שגדל ולצומת המרכזית בחיבור שלהם בין מצרים לסוריה במה שנקרא אז דרך הדואר והמסחר.
 
למבנה הוספה קומה שיועדה לצרכי לינה והחלק התחתון שימש למסחר ולאחסנת סחורה כולל בעלי חיים ,אז באותה תקופה הוסבו חלק מחדרי הקומה הראשונה שפנו לרחוב והפכו לחנויות קבועות.
 
בסיור מאי 2011 לצערי מקום מוזנח שאינו מקבל את הכבוד המגיע לו,במרכז החצר שלוש חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בידי תלמידים מהתיכון במקום,אך הוזנחו ונעזבו וחבל, שרידים לקומה השנייה רק בקיר המערבי , פקשוש וחבל.
 
כיום החאן ממוקם במה שנקרא פארק השלום הכולל בנוסף את :
 
מסגד אל עומרי,ממוקם כיום ברחוב גולומב המסגד נבנה בשנת 1268 בפקודת הסולטן הממלוכי בייברס ונקרא על שמו של החליף השני מהממלוכים  עומר אבן אל חטאב.
 
כנסיית סנט גורג ,כנסייה יוונית אורתודוקסית שהוקמה בשנת 1870 כיום ברחוב גולומב בצמוד למסגד אל עומרי .
 
בית הכנסת שער שמים,
כול מוסדות הדת בפארק השלום פעילים וכול אדם עובד את דתו ללא הפרעה.
 
פסל השלום , פסלו של האומן תומרקין משנת 1977 הנקרא פסל השלום.
 
בתי בד הקיימים מהתקופה העותומאנית  בבתי הבד ממוקמים מכבשי כבישה, מתקנים לפריכת הזיתים, חדרי בריכות אגירה לשמן המופק בחדרים שבהם מייצרים את השמן,כמו כן בתי בד לטחינת וצליית השומשום ובית בד ליצור טחינה גולמית, מאי 2011 נפגע בהשחתה סגור לביקור  .
 
רצפת הפסיפס ממצא ארכיאולוגי נדיר שנתגלה בשנת 1996 במתחם, הוא רצפת פסיפס בעת שניסו להרחיב את רחוב החלוץ ,פסיפס זה שנתגלה בשלמותו ,במידות של 10 מטר רוחב ובאורך 18 מטר, הארכיאולוגיים מתארים אותו מהמאות השלישית רביעית לספירה מהתקופה הרומית , פסיפס זה שמור ומיוחד, אך לצערנו , פסיפס זה כוסה ומחכה לגאולה כאשר יקום במקום מוזיאון .

 
 
 
בניית אתרים - שרקור