דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

מוצא בית דוד ילין טביא

 
בית דוד ילין – טביא  במוצא תחתית
או בשמו הרומאי של האזור קולוניה אמאוס או בפי הערבים קולוניה
אין כמו תושב המקום אמיר כהן שגר בנקודה מימי תרח דור שלישי במוצא ,שסבו היה בין ארבעת המשפחות המייסדות ושאביו יצחק כהן שהספיק לשרת בצבא התורכי כמגויס חובה ואחיו סיים קורס קצינים בצבא התורכי ,ושאביו שימש לבנו כאינציקלופדיה מהלכת לתאר ולספר על הפנינה בדרך לירושלים .

סיפורי מתחיל במפגש עם חבר ילדות אמיר כהן מימי במוצא העליזה ובל נשכח את מנהלת המקום רותי ארבל פסח ואת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וכמובן בני משפחת ילין לדורותיה שתרמה את השטח לשימור וסיפורה של מושבת מוצא.

שנת 1860 הינה שנת המפנה להתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים העתיקה במושבה מוצא, של יהודים דתיים שרצו להגשים את עבודת האדמה והאיכרות בטרשי ארץ ישראל .

האדמה וזכויות שאיבת המים, ממעיינות עמק מוצא , הם שקסמו לקונים ושאפשרו את תחילת המושבה , כפי שאנו קראנו לה בילדותנו מוצא תחתית , חלקת האדמה נרכשה מידי תושביה הערביים של קולוניה,  בידי שני תושבי ירושלים מהעלייה הראשונה, שלמה יחזקאל יהודה שהיה יליד עירק וחברו דוד ילין הראשון, ששמו היה יעלין שפרושו מפולנית צבי,  יליד פולין שעלה עם אשה וילדתו חוה והתיישב בצפת, לאחר שהחליט כי צפת קטנה עליו עבר לגור בעיר העתיקה,  שותפות וחברות זאת הניבה בשנת 1860 את רכישת 200 דונם מאדמות מוצא,דוד ילין נהג לומר עבודת האדמה תיישר נפשנוו תזקוף את גוונו , חלקתו שכללה בתחילה כרם זיתים בן שני דונם וזכויות בשאיבת מים, וכול זאת בעת שהחלו היהודים לצאת מבין החומות.

אך הרוח החיה בתחילה הדרך מטעם הרוכשים , היה בנו שאול של שלמה יחזקאל יהודה שמחוסר ידיעתו בחקלאות ומאחר שלא הבין כי האבנים המוצאות מתוך הקרקע בעת הסיקול הם אבני הבנייה לטרסות החקלאיות ולמבנים, יצא למחצבה והוציא סכום כסף נוסף לרכישת אבני הבניה, זאת בכדי להקים מסביב לחלקתו הראשונה שהייתה כרם הזיתים גדר מקיפה מאבן .ובל נשכח את הסכום הנוסף ששילם להעברתם בתובלת חמורים וגמלים את האבנים מהמחצבות, חוסר הידיעה הזאת דיללה את ארנקי השותפים .

דוד ילין שהיהה איש מסחר החליט כי ברצונו להקים באדמתו נקודת מנוחה אשר קרה לה בית הקאווה כתחנה קבועה למנוחה לעולים לירושלים,שיירות בעלי החיים עצרו לפני העליה הגדולה לירושלים , בית הקפה היה סוכת מחצלות ,שאורחיה קבלו כוס קפה ושילמו בעבורו גם אם לא שתו מעין מס מנוחה מעבר.

זמן קצר לאחר רכישת הקרקע נפטרו השותפים דוד ילין ושלמה יחזקאל יהודה , מלאכת היישוב הוטלה על כתפי היורשים הצעירים שאול יהודה ודוד ילין , בתחילה התגוררו בירושלים והאדמה עובדה בעזרת תושביה הפלחים של הכפר קולוניה , בכול יום ירד שאול לחלקה וחזר לעת ערב לביתו בירושלים עד אשר חלה וגם הוא נפטר,

בעת ששני השותפים לרכישת האדמה שלמה ודוד התקרבו אחד לשני ,הוחלט במשפחות לשדך את בנו של דוד שנקרא יהושוע  לביתו של שלמה שרה , יהושוע היה באותה עת בן שלוש עשר שנה ונחשב לנער פיקח וחד לשון וגדל גוף.

נישואים בין עדות שונות היה מוקצה שבמוקצים , אך שלמה יהודה הסכים לנישואים בשנת 1857 בשני תנאים ,  התנאי הראשון שלא יגזזו את מחלפות שערותיה של ביתו כמנהג האשכנזי לאחר נישואי בת, תנאי נוסף שהציג היה , שחתנו המיועד יעבור לגור בביתו לשנתיים ויספוג את ערכי המזרח , לאחר שנתיים יחליט הזוג לאן פניהם, קרא המקרה ולאחר שנתיים נפטר אבי הכלה וכמו כן אביו של יהושוע  בשנת 1863  ,  בשלב הזה , המשפחות הטילו על יהודה ילין בנו של דוד ,להצטרף לדודו שאול ולטפל ולבנות על השטח שקנו במוצא ,יהודה ילין נחלץ למשימה והייתי מוסיף שהנושא קסם לו על אף הקשיים.
לאחר שגיסו של דוד ילין שאול שהיה בתחילה הרוח החיה במעשה ההתיישבות והעבודה החקלאית בחלקה במוצא נפטר ממחלה , הוטלה המשימה על דוד ילין ובגיל 26 בשנת 1869 החל בעבודתו לגידולים החקלאיים , הוא נטע כארבעת אלפים גפנים,נטע חלקת עצי זית, נטע חלקת עצי פרי,חלקת ירקות בת שישה דונם ,לטיפול בחאן הדרכים ובבניית ביתו ובל נשכח את הרצון וקניית שטחים נוספים באזור על מנת להגדיל את שטח מושבת מוצא .

באותה תקופה החלו התורכים לשפץ את הדרך לירושלים שהייתה מיועדת לחמורים וסוסים , לדרך מודרנית יותר,  על מנת שגם כרכרות יוכלו לעבור , כמו שנאמר אגד של פעם עגלות וסוסים, חניה חשובה זאת בטרם יעלו בעליות לירושלים שימשה מנוחה לבהמות ולנוסעים שלא ליקקו דבש בנסיעתם .
כיוון שהדרך עברה בחזית בית ילין החליטו דוד ילין ובנו יהודה כי הם מקימים חאן ללינה  ובית קפה כחניה ונקודת מנוחה ,לעוברי האורח בדרכם לירושלים, הם החלו בהכנות ורכשו אבנים מסותתות לבניה , כאשר בשנת 1863 מת האב דוד ,הבן יהודה נשאר עם הנחלה והרבה חובות, יהושוע נאלץ למכור את תכשיטי אמו ורכוש מביתו בירושלים על מנת לשלם את חובות הנחלה,אך הרעיון לבניית החאן עלה מחדש
למזלו באותה שנה כאשר אחד מהפלחים שעבדו עבורו חרש בשטח שכיום ממוקם בית הכנסת , נתקלה המחרשה באבן ועליה טבעת ברזל ,כשהוסרה האבן נתגלה כי החביאה סוד של חלל מרתף ביזנטי גדול .

מציאת המרתף החזיר את הרצון הראשוני ליהושוע לבניית החאן, לצורך בניית הקומה השנייה ושפוץ המרתף הביזנטי שנתגלה נדרשה השקעה ולהשקעה זאת עמל  יהושוע עד שחתנו הסכים להעמיד אתת הכסף לצורך הבנייה, בתחילה שופץ המרתף ולאחר מכן הוקמה הקומה השנייה המרפסת והגזוסטרא. בניית החאן נסתיימה בשנת 1871 ,בקומה התחתונה המרתף שיכן את בעלי החיים והבהמות של סוחרי הבשר,העופות והביצים  ובקומה השנייה היו תאי שינה שבהם גוללו מחצלות ומזרונים לשנת לילה, לכשסיים את הבנייה השכיר את החאן לשוכר תחנת המעבר שקדם לו במקום .

לרעיון החאן קם מתנגד ,מוכתר הכפר אבו גואש מוסטפה ,המוכתר היה שליט האזור ובעל שליטה על  כשלושים כפרים ערביים בסביבות הכפר  אבו גואש ובהרי ירושלים, לדרישתו לקבל דמי חסות בתחילה לא הייתה היענות  ובתגובה גרם הרס לבית הקפה , אי לכך נתרצו המתיישבים היהודים החדשים והרימו לו מס של שלושים שקי פולי קפה כדמי חסות שנתיים .

מי היו המשתמשים בחאן  והרי לירושלים העתיקה נותרו עוד שישה - שמונה קילומטר , במקום זאת לנו חלק מהעולים לשנת הלילה וכמובן צליינים ועולי רגל וכמובן סוחרים ופלאחים  שהביאו את סחורתם למכירה בשווקי העיר העתיקה בעיקר באזור שער יפו ובריכת השולטאן.

צריך לזכור כי באותה עת של שלטון התורכים,  לעת ערב נסגרו שערי העיר העתיקה ואין יוצא ואין בה , בשטחי ההרים מסביב לירושלים השתוללו כנופיות שודדים , לכן הוקמו מספר חאנים ללינה כמו חאן מעלה האדומים,חאן באזור תיאטרון החאן וגם חאן מוצא.

סיבה נוספת היא שהאיכרים החקלאיים שרצו למכור את מרכולם בשווקים , היו צריכים להגיע מוקדם בבוקר, על מנת להציג את מרכולתם בשוק ולכן העדיפו ללון בדרכם ולהגיע מוקדם לשוק, חלקם אף חזר ללון בערב בדרכם חזרה למניעת שוד וחזרו בבוקר לבתיהם.

בשנת 1871 למרות הקמת חאן הדרכים , עדיין לא בנה יהושוע את ביתו במוצא כיוון שהיה אדם דתי ונדרש לו להתפלל ובאין בית כנסת עוכבה התוכנית לבניית ביתו, סיבה נוספת הייתה חששו ממגורים בלב אזור ערבי כמשפחה בודדת ,רק בשנת 1890 כאשר מכר יהושע ילין את רוב אדמותיו במוצא לחברות בת של ארגון בני ברית אגודת חובבי ציון ולחברת חיבת הארץ,  שנתיים לאחר מכן רכשה אגודת בני ברית אדמות נוספות שקנה יהושוע ילין  כדי לייסד עליהן את מושבה במוצא.

באותה שנה 1890 בנה יהושוע את ביתו הפרטי מאחורי החאן ,  מן הסיבה שנותר רק עם שלושה דונם מחלקתו  שאותו מכר לאגודת חובבי ציון ולאגודת חיבת הארץ, ולמעשה עבר לגור בביתו החדש במוצא רק לאחר מותה של אשתו בשנת 1901.

בשנת 1880 נוצר קשר בין דוד ילין ליחיאל מיכל פינס , שהיה נציג של הקרן של משה מונטיפיורי, יזם בתחום רכישת קרקעות לגאולת הארץ ומאמין גדול בהקמת עסקים ובתי מלאכה , בכדי לספק תעסוקה ופרנסה ליהודים שעלו בגלי העליה ולהרחיקם מתלותם בכספי הכוללים.

לאחר היכרותם מסכים דוד ילין להשכיר ליחיאל מיכל פינס בשנת תרם את החאן והשטח מסביב לחמש שנים , את המבנים אשר על אדמתו במוצא ואף את שטחי האדמה לידם כנציג של קרן מוניטפיורי ,שנה לאחר מכן חתם דוד ילין על חוזה נוסף שבה הוא נכנס לשותפות עם מיכל פינס נציג קרן מוניטפיורי ולצורך זה הביא סכום כסף מכיסו, מטרת השוטפות להקים מפעל ליצור רעפים ובלוקים לצרכי בנייה מאדמת החבר באזור, בחוזה נכתב כי יחיאל פינס יעבור לגור ליד החאן וינהל את בית החרושת, מפעל הבלוקים כשל ונסגר אחרי שנתיים שבהם לא הצליחו להתגבר על מניעת השתברות הרעפים בעת תהליך היבוש, תועלת אישית צמחה משותפות זאת שביתו של פינס נישאה לבנו דוד של דוד ילין .

בשנת 1897 לקראת רכישת עוד אדמה באזור מוצא מידי הפלאחים , מוכר דוד ילין כשליש ממבנה החאן לידי ארגון בני ברית בעזרת הזרוע המבצעת חובבי ציון, את חלקם במבנה החאן שרכשו מיהושוע ילין תורם הארגון בני ברית ,להקמת בית הפועלים במבנה לטובת איכרי המושבה, המבנה עובר שיפוץ, פתיחת בית הפועלים נערך בשנת 1906 לאחר שנאסף עוד כסף לנושא ממכירת הנכס  , קיימת תמונה היסטורית מיום הפתיחה,  הכוללת את האכר  ברוזה ןפרדתו בחריש בחזית קהל המוזמנים.
 
כיוון שהקומה השנייה של המבנה כללה שני חדרים צומצמו החדרים ובינהם הוכנס מעין פרוזדור בחדרון זה בלילה לן המורה ,בשנת 1905 החדר המזרחי בקומה העליונה הפך לכיתת לימוד ,בימי שישי ושבת וחגים הפך החדר להיות בתפקיד בית הכנסת של המושבה .
את בית הכנסת הראשון,  הקים דוד לאחר שבחאן השתכנו כמאה וחמישים חסידים מהונגריה ,בדרכם לירושלים ובערב נשאל דוד היכן בית הכנסת ותשובתו הייתה אין כסף לבית הכנסת , הזדרזו החסידים וערכו התרמה פנימית והגישו לו ארבע מאות קרונות לבניית בית הכנסת , כיוון שהכסף לא הספיק , לכן המשיך החלק העליון להיות תאי לינה ובית כנסת  .
 
בשנת 1900 מתחילה משפחת כהן לגור בקומה השנייה של החאן עד אשר היא בונה את ביתה הקבוע ,ובית הספר נפתח בחאן בשנת 1905
למעשה סיפור בית הספר במושבה בשנת 1900 , בית הספר נפתח עקב הסיבה  ששנים מילדיה הראשונים של המושבה ממשפחת כהן הגיעו לגיל הלימוד,אז לקחה על עצמה אגודת חיבת ציון לעזור בנושא, כיתת הלימוד הראשונה ננפתחה בחדר בביתם הנטוש של האחים הארמנים ,( ביתו של קופר היום) ,המורה הראשון היה אברהם יצחק מנדלסון ,שבתפקידיו במושבה שימש גם כשוחט, מנקר,כאשר הגיע כתושב במושבה, שיטת הלימוד היית שינון מתרגום שעשה מנדלזון לתנך מעברית לאידיש וההפך, משקלטו את החומר היה משליח סוכריות לעברם, בתקידו כאיכר כשל מנדלזון והדיר שהקים נסגר ביחד עם החאן שהקים באזור מוצא עלית , אי לכך נטש את המושבה והיגר לאמריקה .
 
בית הספר עבר למקומו החדש בחאן בית הפועלים, חלפו במקום עוד שני מורים עד אשר הגיע , משה דוד גאון אביו של הזמר יהורם גאון ששימש כמורה לעשרים וחמישה ילדי המושבה במשך ארבע שנים, תנאי אחד היה למשה דוד גאון אני רוצה מגורים ואוכל והפיתרון היצירתי היה חלוקת בית הכנסת של היום לשלושה חלקים בין הקשתות , חלק אחד שימש כבית כנסת,הפרוזדור לאחריו היה בית ועד המושבה וחדר השינה בלילה עת פרשו המזרון והמחצלת והחדר השלישי שימש ככיתת הלימוד,מועדון וחדר האסיפות ,כך התקיים בית כנסת על פי הכללים כי הרי מפריד פרוזדור בין הקדושה להלכה .
 
ובכן איך למדו 25 תלמידים בחדר קטן כזה או אז הומצאה שיטת ההקבצות שמונים שנה לפני שהחלה במערכת החינוך , הכיתה חולקה לארבעה רמות בגילאים שונים עד לכיתה ח והילדים למדו בקבוצות מעורבות של בנים ובנות בני גילאים קרובים, ספסלים ושולחנות נפרדים באותו החדר היוו כיתות לימוד שונות על פי הגיל .

מספרים שכאשר נוצרו חוסרים בציוד להוראה ,יצר גאון פתרונות מיוחדים ולדוגמא משאזל הדיו ,יצאו הוא ותלמידין לשטח קטםו עלי כותרת צבעוניים ,רקחו אותם ויצרו דיו לכתיבה.

משה דוד גאון לא היה רק מורה הוא היה גם החזן ,הפייטן,סופר ומשורר , על מגילת קלף כתב ביום חגם של בני המושבה במלאת לה 25 שנה בין השנים תרעד - לתרנד לאחר שהחלה את דרכה בשנת 1881 שיר מזמור לבני המושבה מוצא, כול אחד מחמשת בתי האב במושבה קיבל בית בשיר, לכול קטע בשיר הוצמד הפזמון לכו דודים לקראת כלה פני מוצא נקבלה, כדאי לשם לב לשורה הראשונה בצורת הקשת,  שאולי נבעה מתקרת המבנה הקשתית מעל ליצואו , לאחר ארבע שנים של הוראה עזב גאון לטובת שליחות בתורכיה .

לפני מספר שנים הגיע בנו של גאון יהורם גאון ,לבית ילין ושמע בפעם הראשונה ,סיפורים על אביו ושם הוצג לו לראשונה , תצלום של השיר שכתב אביו, לא אספר על התרגשותו של הזמר מסיפור עלום זה שסופר לו מפי הדור השני במושבה בעת ביקורו.

 
 
 
בניית אתרים - שרקור