דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

געתון חורבת געתון או בשמה השני סורסוק

 
חורבת געתון או בשמה השני סורסוק
הכניסה חופשית
איך להגיע בנסיעה לכוון צומת כברי פונים לכוון הישוב מעלות, מגיעם לתחנת הדלק ופונים ימינה לכוון קבוץ געתון , ממשיכים ורואים מחצבה ממשיכים לכוונה ולאחר שעוברים אותה פונים לכביש עפר העבירה לרכבים, ממשיכים ומלווים את גדות הנחל ככקילומטר עד שמגיעים לחורבת געתון.
מידע
האדמות הנמצאות בלב עמק פורה שבו זורם נחל הגעתון שבעבר נקרא נחל אלמפשוחש תושבי האזור קוראים לו נחל מגנון כלומר המשוגע, בעמק כמויות מים רבות המגיעים ממעיינות הנובעים באזור כמו מעין געתון בשמו הערבי עין אלמגשנונה , או מהמעיינות עין ירק בשמו הערבי עין אל עקלית ,עין אשחר בשמו הערבי עין סוויד, עין אט,עין מרב ועין חישור .
 
כיוון שבמקום מים המתאימים לגידולים התיישבו באזור מהמאה העשירית  שלפני הספירה
בתקופת בית החשמונאים ישנן עדויות רבות להתיישבות יהודית באזור, אפילו חקלאים בתקופת הצלבנים התיישבו ועיבדו את האזור , וקראו למקום  גאסון בצרפתית, בתקופת  שלטון הצלבנים בישוב מעליה ,מהתקופה הזאת רואים שרידי אמת מים שהוליכה מים לטחנת קמח ומתקנים חקלאיים שונים חלקם חצובים בסלעי המקום.
 
בימי דואר אל עומאר בתחילת המאה ה 16 , חידש את ההתיישבות ואף שיקם ושיחזר את אמת המים הצלבנית ואת תחנת הקמח .
 
כאשר החלו לבנות את מסילת הרכבת החיגאזית החלה לרכוש את שטחי האזור משפחת עשירים נוצרית ערבית מפורסמת מבירות משפחת סורסוקים  ששורשיהם מדמשק כמשפחת בנקאים , מטרתם הייתה לעשות כסף ממכירת קרקעות אלו ליזמי הרכבת בעת הנחת פסי הרכבת למסילה ,ואף רכשו את הזיכיון להנחת המסילה בשטחם,  כאשר נתקעה מעט הקמת המסילה החלו למכור חלק מהאדמות למתיישבים היהודיים דרך האגודות יקא וההסתדרות הציונית , ואף עם יזמים ובעלי ממון מגרמניה וצרפת על מנת שישקיעו כספים בפרויקט הרכבת.
 
בעקבות המשאים והמתנים והתחרות בין הקונים עלו מחירי החלקות ומשפחת סורקים הרוויחה הון עתק ממכירות אלו שאושרו בידי אנשי שלטון עותומאנים מושחתי כי החוק העותומאני אסר מכירת אדמות לזרים, עוד החזיקה המשפחה בשטחים החקלאיים , משפחות של עריסים ועל גבם הדווי עשו כספים רבים.
 
על התל געתון במקום שישבו והקימו בחווה חקלאית הצלבנים בעבר , על החורבות הקימו בני משפחת סורקים בית אחוזה מבוצרת וחלקם אף התגורר במקום עד מלחמת העצמאות, כאשר ממקום בולט זה נהנו מהגנה וממבט לעבר האזור היפה והרווי במים.
 
האזור ירד מקרנו בתקופת המרד הערבי בשנים 1936-39 ומלחמת העצמאות גרמה לנטישת האזור הן בידי המשפחה והן מעריסייה החקלאיים שעיבדו את האדמות.
 
לאחר מלחמת העצמאות החל המקום להיבזז ואבני הבנייה החלו להעלם לטובת הקמת בתים חדשים בישובי הסביבה, אנשי הקקל עצרו ביזה זאת פתחו פתח בסבחייה העבותה ויצרו גישה ללחורבות המבנה שראה ימים יפים בעבר ומאפשרים בימים שהמים בשפע ליהנות מטבילה בנחל ובאזור המעיינות למרגלות התל כאשר יש מים לאחר הגשמים ובאביב.

 
 
 
בניית אתרים - שרקור