דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

עמק רפאים 39 בית הקברות הטמפלרי

 
בית הקברות הטמפלרי
כאשר עוברים ברחובה הראשי של המושבה הגרמנית בירושלים בין בתי הרחוב ניצבת חומת אבן גבוהה המסתירה שני בתי קברות מצמודים המופרדים בגדר רשת מברזל , פרט לסקרנים בדרך כלל חולפים אצים בלא רפרוף עין ואפילו לא אחד, לפני שנים מעטות בדלת הכניסה בשער לבית הקברות הטמפלרי פתחו צוהר מזוגג המאפשר להציץ לשדרת מצבות מעוצבות בסגנון אירופאי הניצבות כמו במסדר לימין שור.
 
בית הקברות הטמפלרי נפתח בשנת 1878 ,בעזרת רכישת האדמה בידי אלמנת פטר שמידט , הצורך בפתיחת בית הקברות, נבע מסגירת בית הקברות הפרוטסטנטי מאחורי בית הספר בישופ גובט בהר ציון מחוץ לחומות , לאחר היתר שימוש לקבורת הטמפלרים שניתן למספר שנים לטמפלרים ושהופסק עקב הבדלי האמונה בנצרות של הטמפלרים אל מול שאר הנוצרים ( מזכיר לנו משהו ביהדות ).
 
מדי פעם אף מתאפשר לבקר בבית הקברות ,כאשר קבוצות מבקרות בסיור מודרך מוזמן ,או כאשר בית הקברות המשיחי פתוח ואז אולי מירו האחראי על התחזוקה בטוב ליבו מאפשר לגיחה קצרה במקום, את המקום פוקדות קבוצות של צאצאי מושבות הטמפלרים שגורשו מהארץ בשנת 1939 המקיימות במקום טכסים דתיים לקבורים במקום ואף מקיימים תזכורות לעוול שנעשה להם בגרושם ,בל נשכח את המעידה הנאצית בעברם בתקופת טרם מלחמת העולם השנייה , ואת הכספים אשר שולמו להם בעבור רכושם מכספי הפיצויים שנתקבלו מגרמניה.
 
בתחילה החומה מסביב לבית הקברות הייתה בבחינת גדר , אך משהחלו לכרות עצים עתיקים מתוך חלקת הקבורה , לצורך חימום הקור הירושלמי בבתים של העולים החדשים שקבלו את בתי הטמפלרים לאחר הגרוש בשנת 1939,נוצר הצורך המיידי להגן על הברושים והאורנים שניטעו בסוף המאה ה  18 .
 
שער הברזל בחומת האבן מבודד את המולת הרחוב הסואן והראשי של המושבה ,אל מול השלווה והשקט השוררים בחלקה, עצי אורן וברושים וערוגות של פרחים וצמחים משלימים את ההרמוניה ולא לחינם ציפורים מקננות בין ענפי העצים, בתקופות קדומות יותר לאחר מלחמת השחרור , כאשר לא היה אינטרנט,מחשב או טלוויזיה ,שאבה חלקת הקבורה את האמיצים מבני ילדי השכונה אשר מצאו עצמם משתמשים בחלקת הקבורה כמגרש משחקים מאולתר.
 
חלוקה סימטרית וברורה קיימת בחלקה מיד לאחר שעוברים בשער הברזל,בשתי שורות כמו חיילים ניצבות מצבות מסוגנונות וכיתוב גותי גרמני עליהם לשמות הקבורים  ,על חלקם חקוק פסוק מן התנך וכמובן הצלב הטמפלרי , אלו הן המצבות של ראשוני הטמפלרים והחשובים והמפורסמים בתולדות המושבה והעלייה הטמפלרית לישראל כמו מיסד הכת הטמפלרית כרסטוס הופמן ובנו פול ומנהיגה שעלה מהמושבה ביפו ויסד את המושבה בירושלים ולידו מחליפו כריסטיאן רוארר , ליד מצבותיהם של האדריכל הידוע פרידריך יוהאנס ואשתו אימברג בית מספר 12 ,אנה אימברג נכדתו,הטוחן מתיאוס פרנק בית מספר 6,אברהם פאסט מקים האכסניה והמלון בשער יפו, האדריכל תיאודור זנדל ועוד ועוד , עוד פרט מעניין הם מצבות קברי הילדים הרבים שמתו עקב תנאי ההיגיינה והמחלות שהיו באזור,ישנם משפחות שבבית הקברות קבורים חמשה ואף שישה ילדים.
 
בסוף שביל בית הקברות ממוקם מעגל גדול ובמרכזה עמוד אבן עם שילוט מתכתי ,מתחת למעגל זה ,מרוכזים כארבעה מאות וחמישים ממתי העדה הטמפלרית משבעת המושבות .שנאספו בידי בני הקהילה ממקום קבורתם במושבות בין השנים 1952-1970 ונקברו בקבר אחים ,המושבות יושבו בידי מתיישבים חדשים לאחר הטמפלרים גורשו ולכן ראו צורך לרכז את מרבית המתים הטמפלרים בבית קברות אחד. 
כמו כן קיימת מצבה נוספת מעל קבר אחים ל  47 מבני המושבות אשר נפלו במלחמת העולם הראשונה בעת שלחמו לטובת צבאות הציר,כאשר על טבלה מצויין מקום הקרב שבו נפלו, 63 חללי הטמפלרים אשר לחמו בעת השלטון הגרמני במלחמת העולם השנייה קבורים בקבר האחים של בני המושבה ללא אזכור מיוחד עקב רגישות הנושא בישראל.
 
סיפור פיקנטי קשור לקבר שהשם על המצבה הוא פיטר יוסטנוב כמו השחקן והבימאי הידוע, אך הסיפור האמיתי הוא, סבו של פיטר יוסטנוב אציל פרוסי ,שעלה לישראל והתיישב במושבה השנייה הטמפלרית ביפו בשנת 1869, כאשר התיישב הסב ביפו הוא הקים את מלון פרנק , שכול חדר מחדרי המלון קיבל שם של אחד משבטי ישראל, כאשר התיישב ביפו הכיר נסיכה אטיופית מחצר המלוכה של היילה סילסי , והתחתן עמה נולדו להם שלושה ילדים פיטר,יונס וטביטה שנישאה למשפחת אמין (ספור הווילה של אמין בטלביה ).פיטר היה בן דודו של השחקן והבימאי פיטר יוסטנוב , הוא התגייס כטייס במלחמת העולם הראשונה ונפל בקרב ,גופתו נקברה בבית הקברות הטמפלרי במושבה הגרמנית בירושלים .

 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד