דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים מתחם מסגד נבי עכאשה הקימרייה ונבי עוקשה

 
מתחם מסגד נבי עכאשה - הקימרייה ונבי עוקשה
מתחם נבי אוקשה או אוכשה   Ukasha , נבי קימר  Kimer  וחלקו האחורי של בית העם הראשון בירושלים
איך להגיע במשעול בין חניון הרכבים של בית מיטשל הנקרא גם בית ההסתדרות ובית אהרון כץ ברחוב שטראוס עולים למתחם, הכניסה חופשית .
שלושה דברים מושכים את העין מיד שנכנסים למתחם מסגד ,מגרש משחקים לילדים ומזוליאום , אום קבר אל-קמריה , המבנה בעל הכיפה שבו ממוקמים הקברים , על פי המסורת והאגדה האורבאנית העירונית, של כול הדתות קבורים במתחם שלושת הנביאים : משה ,מוחמד וישו, עוד מאמינים היהודים על פי האגדה כי זהו פתחה דה קרתא, או השער אשר בו ישב ויופיע המשיח בן יוסף בפני העם ,כהתראה והכשרת הדרך למשיח בן דוד וכמובן מגרש המשחקים לילדים חורשה ושולחנות לפיקניק.
 
חלקם של המאמינים המוסלמים פונה לכוון קבריהם בתוך המוזילאום בעל הכיפה של נבי עוכשה בן מוחסיין בן חבורתו של הנביא מוחמד  ונבי קימר חסאם אדין קמרי  ,מסקרן הוא המוזילאום הנקרא בידי המוסלמים קבר אל קמריה המקומר שעל פי האמונה קבורים בו שלושת בני קימר אשר נפלו במלחמות המוסלמים כנגד הנוצרים בשנים  1261-1266 .
 
המבנה על פי הסברות נבנה במחצית המאה ה 13 ,בתוך המוזילאום מספר מצבות והוא נחשב למבנה שהוקם בתקופת הממלוכים, בחפירות שנערכו במבנה בידי רשות העתיקות בשנת 2009 ,נמצאו חרסים מהמאות 12-14 ,מתחת לרצפת המוזילאום נתגלה חלל נוסף,ברצפת המצבות נתגלו חרסים מהתקופה העותומאנית , על מצבתו של נבי עוכאשה חרוטות שתי כתובות שאחת מהם מאוחרת יותר ,הראשונה מציינת את קברו של השייח עבד אל-רחמאן סעד כמאל משנת 1310 לוח אבן זה על פי הסברות הובא ממקום אחר והוצמד לקבר של עוכאשה ואילו בלוח השני חרוט כי זהו קברו של קברו של עכאשה חברו של הנביא.
 
עוד על פי המסורת קבורים במוזילאום ארבעת בני קימר אשר נלחמו עם הלוחם סלאח א דין בכיבוש הארץ מידי הצלבנים, ונקברו במקום מותם בקרבות, על קיר החומה המערבי ממוקמות טבעות אבן שהיו על פי הסברות מקום לקשירת החמורים למאמינים אשר באו לתפילה.
 
מינרט המסגד והמסגד סגורים לתפילות מסוף מלחמת השחרור, בתחילת המאה העשרים ואחת נעשו ניסיונות לפתוח את המסגד לתפילות ומצד שני נעשה ניסיון לשרפו, עד שהגיעו להסכם להשאיר את המצב כמות שהוא ומשמש את העירייה כמחסן .
 
עוד בחומה הצפון מערבית של המתחם , קירו האחורי של בית העם אשר הוקם במקום בשנת 1906 ושנועד בהקמתו לשמש מקום מפגש למשכילי ירושלים ולצעירים וצעירות, כלל אחד נהוג היה במקום בפעילות התרבותית לדבר ולשמר את השפה העברית, המבנה שימש עד השנה 1961 שאז עבר למשכנו החדש ברחוב בית העם ברחוב בצלאל כיום נקרא מרכז זראר בכר.
 
במועדון שהו אלעזר בן יהודה מחייה השפה העברית ,יהושוע ברזילי, מוריס שץ מייסד בצלאל , בן צבי ואשתו לימים נשיא המדינה ,פרומקין עורך עיתון החבצלת ואפילו זבוטינסקי הרצה את משנתו במקום בשנת 1920

 
 
 
בניית אתרים - שרקור