דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תלפיות סיור בשכונת בירושלים

 
השכונה כונתה הנגב הירושלמי בפי תושבי העיר נחשו למה ?
שכונת תלפיות ממוקמת בחלק הדרום מזרחי של העיר ולמעשה עד שנת 1967 הייתה שכונת ספר מנומנמת שמספר הבתים שנבנו בה נשקו למספר 20 לשנה לפחות בשנים הראשונות, שימשה עד שהוקמה שכונת הר חומה כסמן גבולה הדרום מזרחי של העיר, שמה של השכונה נגזר ממיקומה הגבוה באותם ימים והנוף המשתקף ממנה לכוון מזרח ומהפסוק התנכי את כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות.
 
היוזמה לקניית הקרקע של השכונה הגיעה ממנהל בנק אפק יצחק לוי ,שהגה רעיון לשכן את עובדי הבנק בשכונה משלהם , בשנת 1911 ,לצורך מציאת קרקעה מתאימה חבר לרופין כיוון שהזמן היה תקופת השלטון העותומאני והשטחים מחוץ לחומות העיר העתיקה היו ברשות נוצרים והטמפלרים שהגיעו בתחילת המאה ה 18 ורכשו אדמות רבות בירושלים בעיקר במושבה הגרמנית,בקעה ותלפיות.
 
בחיפושיהם הגיעו השנים לטמפלרים שהציעו להם חלקה בת 196 דונם בהתניה שנדרש לקנות את כול הגוש ולא חלק מהחלקות,הגוש מתחיל באזור רחוב כספי של היום ועד לגבעת אליהו כמו שזה נקרא עכשיו גבעת מר אליאנס והמנזר שעליו.
 
 לאחר שרופין , שעמד ביחד עם יצחק לוי ברכישה,  אמר ליצחק לוי כי החלקות שיהיו עודפות לעובדי הבנק ירכשו על ידו , לקנייה הצטרפו דוד זלמן לבונטין ופרונקי  , כספים לבניית נתנו כהלוואה מבנק אפק, השכונה תוכננה להיות מודרנית ,בבניית 800 בתים חדי קומה עם חלקות קטנות בנות 600 מטר , כאשר כול תחום חלקה  סומנה בנטיעת בעיקר עצי ברוש, בגבולה ועד היום ניתן לראותם במרווחים בין החלקות.
 
לוי יצחק יליד קושטא ,נולד בשנת 1880 ,נבחר בימי השלטון התורכי כאחד מששה נערים מבטיחים ,שנשלחו ללמוד ולהרחיב את השכלתם בלימודי אגרונומיה בגרמניה , חזר לישראל ובשנת 1904 הקים את סניף בנק אפק בירושלים,בנו הבכור בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי ונהרג בלחימה בעיר בטוברוג באפריקה, בנו השני נהרג גם כטייס בצבא הבריטי בשנת 1945 ומהמשפחה לא נותר יורש ,אחרית דבר יצחק לוי , לכשסיים את עבודתו בבנק, פרש בשנת 1938 מהשכונה וביתו נשאר כמות שהיה , יצחק עבר להתגורר בחלקה חקלאית שקנה בהוד השרון , הקים בית ונטע פרדס הדרים ונהייה חקלאי.
שלב התכנון הראשוני בוצע לפני מלחמת העולם הראשונה, עשר שנים השקיע לוי בניסיון להכין את התוכניות לבניה ולבצוע , בין רוכשי החלקות נמנו אליעזר בן יהודה שבנה את ביתו אך לא הספיק לגור בו עקב מותו, אבל פן הצייר צלם אדריכל ,למד במחזור הראשון של בצלאל, כיום הבית סגור כפי הנראה מועמד להריסה בחלונותיו סגנון מיוחד של קשתות מודרניות מסוגננות בצורה מיוחדת בניה ארץ ישראלית ותריסים צבעוניים ,ביתו של יוסף עגנון שביתו נבנה כמצודה קטנה בשנת 1930 ברחוב עין גדי 28 ואשר עגנון הלין כול הזמן על עבודת הפנים של האדריכל ,ביתו של  לייב יפה יושב הראש של קרן היסוד שנהרג בפיצוץ מכונית התופת בסוכנות, וביתו של יוסף קלוזנר ההיסטוריון והחוקר .

ביתו של יצחק לוי מנהל בנק אפק – אנגלו פלסטין ואשתו מתילדה מנהל בית הספר אליאנס  נבנה הראשון בשכונה ברחוב עין גדי 4 ליד צומת הבנקים , בתחילה כמבנה בן קומה אחת ולאחר מכן הוספו לו שתי קומות,כיום במבנה כמה מתגוררות כמה משפחות ,  בקומת הקרקע מצד שמאל הזמינו אצלי דיירי הבית החדשים חלון עץ קשתי ודלת כניסה בחזית  הבית ואחרי למעלה משלושים שנה , ניצב החלון  כאילו היום הניחו אותו, כמו כן בניתי גלריה מעץ לקומה נוספת כחדרים לילדים שנבנו היות שהגובה של קומת הקרקע אפשר זאת. 

ברחוב עין גדי 10 ניצב בית אברהם של הזוג יוסף ורוזה מראש ,בית שנשאר כפי שהיה בעת בנייתו ונמכר לאחיות מרים בשנת 1961, בעת שהחל משפט אייכמן שקראו לו בית אברהם, המבנה יועד לשימוש כמקום נופשון חינמי לטובת ניצולי השואה והופעל גם בידי מתנדבים מגרמניה, לאחר שהתמעטו הניצולים מגיעים למקום ואף מתגוררים בו צעירים גרמניים לשנת התנדבות לטובת אנשים נכים ומוגבלים קשים ,אך עדיין מגיעים כיום מעט ניצולים או צאצאיהם לנפוש במקום.

עוד אפשר לספר על בית מרדכי כספי ברחוב קורא הדורות 18 , (כן בניו עורכי הדין כספי המפורסמים) , שהיה שגריר כבוד של מדינת לטביה בתקופת התורכים , מצד ימין מעל לגג תורן לדגל השגרירות ,הילד מרדכי כספי בן ה 12 החל לעבוד תוך כדי לימודיו בתרגום  כיוון שידע, עברית,אנגלית,גרמנית,ערבית , בגיל 17 נשלח לעיר מנצסטר ללמוד כלכלה ,כאשר חזר החל בעבודה מביתו שבנה בשכונה ואף שימש גבאי בית הכנסת לאחר מותו נקבע רחוב על שמו בשכונה.

ביתו של השדרן רזי ברקאי עד לפני שנים ספורות והעומד כיום נטוש שהזמן ומזג האוויר ואוכל אותו וממתין לגורלו המגלומני הבא בפינת רחובות עין גדי וקוראי הדורות .

ביתם של יהושוע וטובה אייזנשטט שהיה פקיד בנק אפק ופוטר בהמשך, כשם שלא החזיק בעבודה אחת לאורך זמן,אך בנו עבד בבנק ואף היה מנהלו ברבות הימים,ביתו של הצלם יעקב בן דוד שהיה מורה דרך לצלמי ארץ ישראל ושעבודותיו שהיו בביתו אבדו פרט לבודדות

במרכז השכונה,  בטו בשבט בשנת , 1922 הובאו רגלית ילדי בתי הספר משכונת קטמון וטלביה לנטיעת חורשה במרכז השכונה במעלה הגבעה ,החורשה שניטעה כונתה בידי התושבים החורשה , ולוא יכלו העצים לספר את עלילות גברברי השכונה והעלמות החסודות וחברי גדוד העבודה בין גזעי העצים ,ניתן היה למלא כרכים.

מעל לחורשה הוצבו שני צריפים אחד שימש כבית כנסת מעורב אשכנזי וספרדי עד אשר נבנה בית הכנסת הגדול האשכנזי , תפארת ישראל על שם עגנון בשכונה והוא הפך לבית הכנסת הספרדי , הצריף השני שימש למגורי גדוד העבודה אשר מיד לאחר יום העבודה היו פוצחים חברי הגדוד במחולות עד שעות הבוקר המוקדמות, אנשי הגדוד ומתפללי בית הכנסת חיו חיים טובים אחד עם השני.

צריף זה של גדוד העבודה שימש מגוריו של מוכתר השכונה דדון לאורך של יותר מחמישים שנה  , בחייו שימש כאב הבית של בית אברהם הסמוך, דדון טיפל בבעיות תיקונים בבתי השכונה עזר לתושבים וזכה לשמו כמוכתר עקב עבודתו למען הציבור,שמר על שעות המנוחה בין 2 – 4 בשכונה וכדומה ,צריפים אלו נהרסו בשנת 1990  ועליהם נבנה גן משחקים לילדים בשכונה ששופץ לאחרונה .

שלב התוכניות לא החל עקב מלחמת העולם הראשונה ולמעשה בשנת 1919 פנו הקונים למתכנן בריטי גדס לתכנון עיר מודרנית קטנה יהודית מחוץ לחומות ,עקב דרישתם של הבריטים להצגת תוכניות מתאר לשכונה החדשה .בתכנונו הציע גדס בתים צפופים וגינות רבות בינות לרחובות רחבים, התוכנית לא מצאה חן בעיני הקונים והם פנו למתכנן ריכאד קאופמן , לאחר עמל של תקופה קצרה הציג קאופמן את תוכניתו לבניית 800 יחידות דיור מוקפות גינה חלקם דו משפחתי וחלקם חד משפחתי, בשיטה בריטית שנקראה עיר גנים, המתאימה למתאר הגיאוגרפי של האזור, בתכנונו התייחס קאופמן ליצירת רחוב ראשי ירוק שממנו יצאו רחובות משנה ומספר גינות ציבוריות במרכז השכונה ומקום למבני ציבור לרווחת התושבים .

 
 
 
בניית אתרים - שרקור