דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה

 
סיפורה של כיכר קטנה בקטמון הישנה
ששה רחובות חוצים את הכיכר הקטנה בקטמון הישנה בירושלים , במצמוץ עין חולפים על כיכר התנועה מאות מכוניות בשעה , או חוצים אותה רגלית מהיותה צומת הכרחית למעבר בין דרום מזרח העיר לצפון מערב העיר .
 
כיכר עבדאין בי חושיימי עד שנת 1948 החליפה את שמה לכיכר אחלמה ובהמשך לכיכר רחה פרייאר .
 
שמה של הכיכר עבדין בי חושיימי נקראה על שם ערבי נוצרי עשיר ששימש כקצין בריטי במשטרה הבריטית ,בשנת 1922 מונה כסגן מפקד ירושלים  ואשר הקים את בייתו ובית אחיו בסביבה של אמידים ערביים מחוץ לחומות העיר העתיקה עד מאי 1948  .
 
הכיכר החליפה את שמה לכיכר אחלמה לאחר כיבוש האזור בידי הצבא שבדרך והוסב מיד למתחם בית חולים לטיפול בנפגעים ושיקומם .
 
את שמה השלישי קיבלה הכיכר משמה של כיכר רחה פרייאר נחשבה למייסדת חברת עליית הנוער בשנת 1932 והתגוררה שנים רבות ברחוב רחל אימנו 33 בקטמון הישנה , בניגוד לבתים אחרים שנבזזו לאחר הקרבות בקטמון הישנה , ביתה של רחה לא נבזז כיוון שהעוזרת הערבייה שלה תלתה שלט על הבית כי בבית הזה גרה משפחה יהודית, לפני שנסה מהמקום בעת  המנוסה הערבית מקטמון , רחה עצמה לא גרה בביתה בעת הקרבות תחת השליטה של הלגיון הירדני .
 
סיפור ביתה של רחה ופועלה  http://www.malon.co.il/emall/content.asp?cc=129797
 
עד מלחמת העצמאות נבנו מסביב לכיכר חמשה בתים , השישי צורף בסוף המאה ה 19:
 
בית עבדין בי חושיימי ובית אחיו
בית משפחת ליאוזידיס ,רחוב רחל אימנו 39 ,בקומת הקרקע התגורר העשיר היווני שבנה על מנת להשכיר את הדירות לקציני ממשל בריטים ופקידיה ,בחזיתו היה תורן לדגל,
בית הקונסוליה הלבנונית , רחוב כובשי קטמון 32 , בית בסגנון הבין לאומי שהיה בן שלוש קומות , כיום נבנו עליו קומות נוספות העליונה אינה גמורה .
פנסיון לוירר , ששימש נופשים יהודיים בעיקר בחודשי הקיץ .
 
הפיקנטריה של עבדין בי חושיימי הוא נישואיו לאישה פולניה ממוצא יהודי בשם אדה אוספינסקי , את ביתו נטש עבדין עם אשתו בעת הקרבות ולמבנה נכנסה מפקדת הלגיון הירדני עם ספחים מצבא ההצלה העיראקי שחיכה לפקודה להיכנס לשטח עד בוש ומשלא נתקבלה הפקודה נסוג מהשטח.
מעט על רחה פרייאר
רחה פרייאר האימא הנשכחת של עליית הנוער שהחלה את פעילותה בהצלת ילדים והבאתם לישראל החל משנת 1932 , לאחר שצירפה אליה את הנרייטה סולד ושבזכותה של רחה , הנרייטה סולד הפכה להיות דמות האלמוות לעליית הנוער וכאילו במחי יד נעלמה מעל דפי ההיסטוריה המייסדת והפעילה רחה פריאר.
 
פעילותה של רחה אישה ממוצא גרמני הביאה עוד בשנת 1932 קבוצה של 40 נערים מגרמניה , המשיכה לאסוף ילדים ונערים בגרמניה והעלתה קבוצות ילדים נוספות לארץ מגרמניה,תוך דאגה למגורים ולמחסורם בטרם קום המדינה ולאחריה , בנה של רחה , שלהבת פריאר במסגרת ההגנה ארגן והביא מספר אוניות מעפילים לארץ, לאחר מכן ראש הפרויקט הישראלי לאטום.
 
הבית של עבדין בי חושיימי בפינת רחל אימנו 28 , נבנה כמבנה בן שתי קומות והקומה השלישית צורפה כשנה לפני הקמת המדינה , לאחר נטישתו בסיום מלחמת העצמאות, עבר המבנה לידיו של האפוטרופוס לרכוש נפקדים,שמסר את המבנה לידי הקונסוליה הפולנית, זוכרים את האישה הפולנייה של עבדין, לאחר מכן התחלפו הדיירים והקונסוליה של ונצואלה השתכנה במקום עד אשר עזבו כמעט כול השגרירויות והקונסוליות את ירושלים כאקט של מחאה , בעקבות החלטת הממשלה כי ירושלים היא בירתה הנצחית של מדינת היהודים, לבית עבדין  נכנסו מוסדות שונים וכיום הוא משמש כבית חם לנפגעי פעולות טרור בחזיתו מיצג של כיסאות מתכת ושיש למנוחת העוברים ושבים .
 
אחריתו של הבית כרכוש נטוש שונה מששבה אידה אוספניסקי לארץ ודרישתה כיהודיה לקבל את רכושה ,כמובן איך אי אפשר עם לחצים של קשרייה לשרים בממשלה, קבלה אידה את רכושה בית עבדין , כיוון שנפטרה בלא יורשים צוותה את ביתה לציבור למטרות הומאניות.
 
מעט על בתי קטמון הישנה שכונת גונן של היום
רחוב קטמון היווה את השדרה הראשית בשכונה הנקרא כיום רחוב רחל אימנו ,מבחינת ההתיישבות היהודית בשכונה, השכונה שכנה כטריז וכנקודת הקפצה להחדרת כוחות לגיון ערבי וצבא ההצלה העיראקי לפני הקמת המדינה,  הטריז בשכונת קטמון יצר קטיעה של רצף השכונות היהודיות והעתיד של שליטת יהודים בירושלים בין השכונות הדרום מזרחיות תלפיות מקור חיים לבין השכונות הצפון מערביות כמו רחביה ומרכז העיר .
 
כאשר הבינו את הבעיה מפקדי  צבא העם שבדרך,  ניתנה פקודה להשתלטות על השטח לצורך זה פוצץ מלון סמירמיס בלב השכונה רחוב מחלקי המים 8 ,על מנת להוכיח לתושבי השכונה כי ניתן להגיע לכל אחד ואחד , פעולה זאת שימשה טריגר ראשוני לבריחת ערביי השכונה ולאחר שנערך הקרב המפורסם על מנזר סן סימון , כמו כן  הופגזה השכונה  ולמעשה מתחילת חודש אפריל 1948 עד התשיעי בחודש אפריל נטשו אחרוני הערבים את השכונה וימים ספורים לאחר מכן חיילי לגיון הירדני,חיילי חיל המשלוח העיראקי נטשו לפני זאת.
 
ביום שבת 29 לחודש מאי 48 נפלה העיר העתיקה ויתרת אזרחיה שמנו כאלף חמש מאות איש ,  הועברו לעיר החדשה , לוחמי העיר העתיקה  הלכו לשבי,  מעמסה פתאומית זאת של פליטי העיר העתיקה והצורך לשכנם,  יצר את האפשרות לשכנם בידי ועד חלוקת הרכוש בשכונת קטמון העזובה והבזוזה , כול משפחה קבלה פתק שבו צוין מיקומה החדש והשכונה התאכלסה בפליטי העיר העתיקה בבתי הערבים שברחו , חלקם של תושבי העיר העתיקה נותרו בבתים אלו עד היום.

 
 
 
בניית אתרים - שרקור