מושבה גרמנית דולה בן יהודה ובעלה מקס סיפור מהחיים השכר ושיברו

כמילות השיר רק השלט את שמם מזכיר- בין הקברות הבין לאומי משיחי במושבה הגרמנית בירושלים
דולה בן יהודה הייתה בתו של אליעזר בן יהודה ,ששמו האמיתי היה  אליעזר יצחק פלרמן, מחייה השפה העברית, כשם שהיו לה אוהבים רבים, כך היו לה אויבים רבים ,לדעותיה ולמלחמתה לשימור השפה העברית , בעיקר מקרב הציבור הדתי ומלחמתה בכפייה הדתית, בשנת 1990 נבחרה ביתו דולה להדליק משואה ביום העצמאות.
בשנת 1891 מתה דבורה אשתו של אליעזר בן יהודה משחפת, דבורה עלתה עם אליעזר לארץ ישראל  בשנת 1881 ,אליעזר בן יהודה נותר עם שני ילדים ,הילד בן ציון ,ששינה את שמו לאיתמר בן אבי והבת ימימה שנישאה לקצין סקוטי נוצרי, ולא סלחה לאחותה דולה לעולם ,על שהיה לה רומן עימו, בניגוד לילדי המשפחה ימימה קבורה בסנהדריה ולא באחוזת הקבר המשפחתית.
משפחת אליעזר ודבורה בן יהודה, התרחבה ומתוך חמישה ילדים משותפים שהיו להם ,שלושה נפטרו ממחלת השחפת בשנת 1892 ,מתוכם נפטר אביחיל בן ה 11, ושתי הבנות שלומית בת השנתיים ועטרה בת השנה בפרק זמן של 11 יום.
אליעזר פנה לביילה אחותה של דבורה ,ובקשה שתעלה מרוסייה ותינשא לו , היא עלתה לארץ ישראל ושינתה את שמה לחמדה,על פי בקשת אליעזר בן יהודה ,לאחר נישואי חמדה לאליעזר ,נולדו להם  ששה ילדים, אחת הבנות במשפחה נקראה  דבורה ,(על שם האישה הראשונה) שהחליטה בגיל צעיר לשנות את שמה לדולה, אחיה אהוד נפטר בגיל שנה, ולבן שנולד אחריו , קראו גם כן אהוד שחיי עד שנפטר בשנת 1983 ,אחותה זלפה סבלה ממחלת נפש, האחות עדה קבורה בהר המנוחות .
לאחר שעלתה משפחת בן יהודה לארץ בשנת 1881, התגורר בירושלים ,בתחילה אצל חברו פינס בשכונת אבן ישראל, ולאחר מכן בשנים 1909-1915 ,ברחוב החבשים, בקומה העליונה של הבית שברחוב החבשים 11, בשנת 1915 ,בעת מלחמת העולם הראשונה ,הבריחה חמדה את המשפחה לארצות הברית,לאחר המלחמה חזרו ,לגור שוב בביתם ברחוב החבשים 11 ,בשנים 1918-1922 בנתה משפחת בן יהודה, את ביתם בתלפיות ברחוב עין גדי ,בית שאעליעזר בן יהודה,לא זכה לגור בו , כיוון שנפטר בשנת 1922 בטרם שהושלם הבית .
בשנת 1926 ,נסעה חמדה עם ביתה דולה לפריז ,בעת ביקורם הכירה דולה את מקס ויטמן הגרמני, בנו של תעשיין גרמני, שהפציר בדולה ,לבקרו בגרמניה ואכן בשנת 1931, דולה הגיעה לביקור בגרמניה, בני הזוג ,התגוררו בבית אביו של מקס ליד שטוטגרד, לימים בעת עליית הנצים ,הבין מקס כי באם רצונו לשמור, על דולה היהודייה עליהם לעזוב ,בתחילה חשבו להתגורר באיטליה ,אך מהר מאוד החליטו לעלות לישראל פלשתינה דאז,ועברו לגור בבית המשפחה ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות ,בעת שגרו בתלפיות למד מקס  עברית ולמחייתו עבד בסוכנות היהודית, במהלך המעבר למגורים בארץ ישראל ,נישל אביו של מקס את בנו מהירושה.
בשנת 1948 לאחר מלחמת העצמאות,עברו מקס ודולה להתגורר באמריקה,  עד בשנת 1970 ,שאז חזרו לצמיתות לישראל ,דולה שבעצמותיה בערה התשוקה, לשמר את מפעלו של אביה לשפה העברית, החלה בניסיון ללמד את השפה העברית, לכל הסובבים אותה והנמצאים בקרבתה .
לאחר חזרתה לארץ ישראל, עת התיידדה עם אישי ציבור בישראל ,כולל אשת הנשיא ונשיא האוניברסיטה העברית לשעבר חנוך גויטפרוייד , נשיא האוניברסיטה, אף שייכנע את דולה, לתרום את כול רכושם לאוניברסיטה העברית , על מנת ,להקים קתדרה לשימור השפה העברית ולמחקר, בכסף זה שנתרם ,נפתח באוניברסיטה העברית בשנת 1977 שהייתה גם שנת ה 75 למותו של אביה אליעזר בן יהודה .
המציאות כיום
מקס נפטר בשנת 2002 ודולה נפטרה בשנת 2005 בגיל 104 שנה, במותם הורישו את רכושם לאוניברסיטה העברית בירושלים ,את גופתה תרמה דולה למדע, שני בני הזוג קבורים בחלקת קבר אחד דולה קבורה מעל בעלה , בבית הקברות המשיחי הבין לאומי במושבה הגרמנית בירושלים .
למרות שאת כול רכושם תרמו בני הזוג לאוניברסיטה העברית ,ולמרות הבטחות שלאחר מותם האוניברסיטה תדאג לקבורה ולמצבה,לא טרחה האוניברסיטה להקים מצבה על קברם, אומנם על פי מה שנאמר לי מתכוננת האוניברסיטה להקים באיזה שהו שלב מצבה על הקבר.
למרות פניות מרובות לאוניברסיטה העברית על מנת להקים מצבה לזכרם מעל חלקת הקבר עדיין האוניברסיטה העברית לא מצאה לנכון עדיין  במרץ 2011 ,לעשות מצווה אחרונה זאת למרות שהבטיחה לעשות זאת .
דעתי הפרטית היא ,שזאת הזנחה חסרת כבוד לכבודם של בני הזוג אשר תרמו את רכושם לאוניברסיטה וגם כיום שש שנים לאחר מותה של דולה, לא טרחה האוניברסיטה להקים מצבה על הקבר.
אני בוש בשמם של בני הזוג ולולא פניות שנעשו לאוניברסיטה בתקופה האחרונה ספק אם היו טורחים לטפל בנושא ההנצחה, אבל אולי יקרה הנס ונקווה שבמהרה.
חזרתי לאחר שנה ומצב המטמטם הזה נשאר במצבו המוזנח ,אין מצבה
היום 13.9.2012 הגיעו עובדים למקום והחלו בהקמת המצבה והבסיס  בהוראת נשיא האוניברסיטה , יש עמל ללחץ ואולי סוף האיוולת .
הידד ,הוקמה מצבה שיש משותפת, לזכרם של בני הזוג דולה ומקס סוף האיוולת .

מיקום